הקונספט המקורי של הסכמי ה-SAFE
כפי שכל מי שמעורה בתעשיית ההיי-טק יודע היטב, בעשור האחרון מנגנון ה-SAFE (Simple Agreement for Future Equity) צבר פופולריות והפך לאחת מאבני היסוד העיקריות לגיוס הון בקרב חברות הזנק בתחום הטכנולוגיה. מנגנון זה, שחרף שמו אינו 'פשוט' כלל ועיקר, אומץ על ידי סטארט-אפים רבים, מכיוון שבאמצעותו עמדה בפני חברות האפשרות לגייס כספים בתנאים נוחים, גמישים והכי חשוב באופן מהיר, יחסית למנגנונים אחרים שהיו מקובלים בשוק עד אותה עת.
יתרונו המשמעותי של מנגנון ה-SAFE על פני חלופות אחרות, הוא בדחיית מועד קביעת שווי החברה לשלב מתקדם יותר בחיי החברה — שלב שבו יגיע סבב השקעה יותר מהותי, באופן שמאפשר לחברה להימנע מהצורך בקביעת שווי בשלבים המוקדמים. על כן, השימוש במנגנון זה נעשה, בדרך כלל, מתוך ציפייה לתרחישים חיוביים בהם שווי החברה ממשיך לעלות באופן עקבי לאורך הזמן. בתנאים כאלה, השימוש ב-SAFE מיטיב הן עם המשקיעים, שיכולים להשקיע בחברות צעירות בשלב מוקדם יחסית מבלי להיכנס לדיונים ומו"מ מפרך לגבי שווי החברה שכתוצאה ממנו ייגזר הנתח בחברה שאותו יקבלו המשקיעים כנגד השקעתם, והן עם החברות, שעושות שימוש במנגנון זה על מנת לגייס הון באופן מהיר וקל יחסית, ללא צורך לייצר מסמכי השקעה ארוכים ומורכבים.
חסמים ואתגרים בתקופות משבר
אולם, השינויים בדינמיקת השוק ובהם המשבר הכלכלי העולמי, המהפכה המשפטית והמצב הביטחוני המאתגר בישראל, מעוררים סימן שאלה באשר להתאמתו של מנגנון ה-SAFE הקלאסי לנסיבות משתנות.
בתקופות של שפל, קיפאון או אף ירידה בשווי החברות, מתגלים החולשות והאתגרים שטמונים בשימוש בכלי ה-SAFE . בתרחישים כאלה, המורכבויות והאי-וודאויות רבות יותר והופכות את מנגנון ה- SAFE לפחות יעיל וגמיש. כאשר שווי החברה יורד (או- לא עולה במידה משמעותית), עלול להיווצר מצב אנומלי ולא רצוי שבו הסכמי ה-SAFE נותרים "פתוחים" ובניגוד לצפי, אינם מומרים בפועל למניות. כתוצאה מכך, משקיעי ה-SAFE עשויים למצוא את עצמם בסיטואציה של קושי ממשי להעריך את שווי השקעתם בחברה (או לממשה) או להשפיע על מהלכיה כבעלי מניות, ואילו החברה עשויה לעמוד בפני אתגרים לא פשוטים בניהול טבלת הון (Cap Table) מורכבת שצריכה כעת לגלם ירידות שווי, מנגנוני אנטי דילול לחלק מבעלי המניות, המרות כפויות בשווי נמוך יותר של ה- SAFE הקיימים (לעיתים בכפוף להסכמת מחזיקי ה- SAFE) וכמובן ניהול מאבקים פנימיים בין בעלי המניות הקיימים לבין מחזיקי ה- SAFE כתוצאה מניגודי אינטרסים פוטנציאלים כפי שנראה להלן.
זה הכל יחסים
בנוסף לסוגיית אי-הוודאות, השימוש ב-SAFE בסביבת שוק תנודתית ולא יציבה, עלול ליצור גם חסמים משפטיים ובעיות במערכות היחסים בין המשקיעים לבין החברות. כאשר מדובר בתרחיש של ירידה בשווי החברה, מתעוררים קונפליקטים בין האינטרסים הפוטנציאליים של הצדדים להסכם SAFE קיים. המשקיעים עלולים לדרוש תנאים משופרים, בעוד החברה מנסה לשמור על זכויותיה והאינטרסים שלה באופן, כשבתווך הסכם SAFE שאינו מתאים, מטיבו, להתמודד עם מצבים כאלו ואינו מעניק לצדדים את הוודאות הנדרשת. מצבים כאלה עלולים לעיתים להוות זרז לסכסוכים ומחלוקות שעשויים להגיע עד כדי הליכים משפטיים וסכסוכים שפוגעים ביחסים ארוכי הטווח שבין המשקיעים לחברה ובעלי מניותיה הקיימים ועלולים להתפתח לכדי הליכים משפטיים ארוכים, יקרים ומורכבים.
חלופות ואסטרטגיות חדשות
לאור האתגרים הללו, נראה, כי יש מקום לבחון מחדש את השימוש התדיר במנגנון ה-SAFE אל מול חלופות מסורתיות, ובכל מקרה לשקול לבצע התאמות בהסכמי ה- SAFE הקלאסיים כך שיתאימו לנסיבות המשתנות ולמצב השוק התנודתי. ואכן, סטארט-אפים רבים בוחנים כיום חלופות למנגנון ה-SAFE ומתאימים את אסטרטגיות גיוס ההון שלהם למציאות הכלכלית המשתנה. אחת האפשרויות היא לצאת בכל זאת לסבב גיוס הון מלא מוקדם יותר, שיאפשר לחברה שווי מוגדר ויציב יותר. חלופה אחרת היא להציע למשקיעים הסכמי SAFE מורכבים ומפורטים יותר, שיכללו תנאים נוספים להגנה על זכויותיהם במקרה של שינויים דרסטיים במצבה של החברה אשר משפיעים על שוויה.
ייעוץ משפטי מקצועי – מפתח להצלחה
בעת גיבוש אסטרטגיית הגיוס המתאימה, חשוב לסטארט-אפים לקבל ייעוץ משפטי מקצועי מיועצים המתמחים בתחום ההיי-טק וקרנות ההון סיכון ולהימנע מבחירה אוטומטית במנגנון פופולרי שאינו בהכרח מתאים לתקופה הנוכחית. יועצים משפטיים מנוסים יכולים להעריך באופן מושכל את הסיכונים והיתרונות הגלומים בכל אופציה, בהתאם למצבה הספציפי של החברה וצרכיה. הם גם יכולים לסייע בגיבוש הסכמים מאוזנים המגנים על האינטרסים של כל הצדדים המעורבים ומפחיתים את הסיכוי לסכסוכים משפטיים עתידיים.
מסקנות
יש לזכור, כי בתקופה של אי-וודאות כלכלית ושוק משתנה, גמישות ונכונות להתאים את האסטרטגיה הן מפתח להצלחה. האתגרים הכלכליים בהם אנו נתונים כיום, הן בזירה העולמית והן בזירה המקומית בישראל, ממחישים את הצורך של סטארט-אפים לבחון מחדש את אסטרטגיית גיוס ההון שלהם. ייתכן שמנגנון ה-SAFE איבד חלק מיתרונותיו היחסיים בתנאים הנוכחיים, ויש להביט קדימה לחלופות מסורתיות או חדשניות שיאפשרו להמשיך ולצמוח גם בתקופות מורכבות אלו.
מאמר זה פורסם בכלכליסט.